יושב על הגדר, רגל פה רגל שם

By | פברואר 11, 2019

בהמשך לפוסט האחרון ולפוסטים קודמים, בהם ציינתי את מחשבותיי על המצב בשווקים, היום הגדלתי את השורטים שלי בתיק על מנת לגדר את הסיכון.
להערכתי, הסיכון עולה בשלב זה על הסיכוי – כאשר שוק ההון האמריקאי רחוק כ-7% משיאו, ובפועל שום דבר לא השתנה.

מקור: multpl.com

מכפיל הרווח של מדד ה-S&P עומד כרגע על 20.8, כאשר בשיא הירידות של דצמבר – מכפיל הרווח עמד על כ-18.3. ממוצע וחציון המכפיל במדד הם 15.7 ו-14.7 בהתאמה.

מה המכפילים בישראל?

החלטתי לבדוק את מכפילי הרווח במדדים המובילים בישראל – ת"א 35 ו-125. ראשית, על מנת להגיע לתשובה מהימנה יש לקחת מכפיל (רווח כן?) של כל חברה במדד על בסיס ארבעת הרבעונים האחרונים. לאחר מכן נבצע ממוצע משוקלל של המכפילים השונים, על בסיס משקלה של כל חברה במדד הייחוס.
כלומר, אם לבנק לאומי משקל של 7% במדד ת"א 35 – ניקח את מכפיל הרווח של הבנק לפי ארבעת הרבעונים המדווחים האחרונים (10.3), נכפיל במשקל המניה במדד הייחוס (במקרה שלנו 7%) ולזה נוסיף את כל יתר המניות במדד כפול משקלן.
בגדול, אנחנו אמורים לחלק את הסכום שהתקבל בסך המשקל של כל החברות במדד – אך זה 100% (או 1) ולכן אין לכך משמעות – תהיה לזה משמעות אם נבצע ממוצע משוקלל רק לחלק מהמניות במדד.

אני מרגיש מרצה לפסיכומטרי/סטטיסטיקה א' בתואר ראשון, אז בואו נמשיך אל עבר המכפיל הנחשף…
מכפיל הרווח של מדד ת"א 35 (משוקלל על בסיס משקלה של כל מניה במדד) = 18.9.
מכפיל הרווח של מדד ת"א 125 (כן כן, אותו הדבר בדיוק מבחינת החישוב) = 18.1.
כלומר, מכפיל הרווח שלנו (כאן בארץ הקודש) אטרקטיבי יותר מזה האמריקאי.

עוד אנקדוטה נחמדה

בת"א 35 ישנן מספר חברות מצומצם עם מכפיל רווח גבוהה, אשר "מעוותות" את המכפיל המשוקלל שלנו כלפי מעלה בצורה דרסטית. בשוק האמריקאי קיימת מגמה דומה, כאשר נכון לכתיבת שורות אלה אמזון, נטפליקס, מיקרוסופט וגוגל נסחרות לפי מכפילי רווח של 78.8, 129.6, 24.4, 25 בהתאמה. משקלן של ארבעת החברות הללו מהווה כ-29.5% ממדד נאסדק 100 ו-10% ממדד ה-S&P.

נחזור הביתה למדד ת"א 35, שם חברות כמו פריגו,IFF ונייס הן ה"מעוותות" כלפי מעלה מבחינת מכפיל רווח משוקלל למדד (כמובן שבאותה מידה ישנן חברות ה"מעוותות" כלפי מטה – אבל תזרמו איתי רגע).
אם נסיר את שלושת המניות הללו מהחישוב שלנו למכפיל המשוקלל למדד ת"א 35 – נקבל מכפיל של 11.5!

אז מי יותר יקר? אנחנו או האמריקאים? כנראה שהם… ומי ממשיך לקנות את הנאסדק על אף שכמעט 30% ממנו מתבסס על חברות עם מכפילים "מעל הממוצע" (בלשון המעטה)? שאלה טובה…

אז מה הדיבור?

כאמור, לאחרונה דיללתי אחזקות והגדלתי את השורטים שלי מתוך מחשבה ש….

עיקר האחזקות שלי בישראל בתיק הן חברות כמו נקסטקום (עליה רשמתי כאן מספר פוסטים), לודן (גם עליה), רציו פטרוליום (מחזיק קצת עוד מההנפקה) ורימוני – מחזיק אותה עוד מ-2016 ומוכר לאט לאט מתוך מחשבה שהירידות ייצרו הזדמנויות כניסה חדשות בחברות בשוק (מקווה שלא אתבדה).

אז מימשתי מעט רווחים, הגדלתי את השורטים בחו"ל (שם בנתיים יש לי מעט הפסדים) ו…. פשוט "יושב על הגדר, רגל פה רגל שם".

חשוב לציין, שהדברים מובאים מתוך רצון לעורר דיון והכותב אינו משדל, ואינו מייעץ לקנות, או למכור מניה ו/או אופציה מכל סוג שהוא. הכותב עלול לקנות או למכור את המניה ו/או אופציה מבלי להודיע על כך. הכותב מביע את דעתו האישית בלבד ויכול להיות כי היא מוטעית, חלקית ואינה נכונה. המידע שמופיע ברשומה עלול להיות חלקי, שגוי, מוטעה, חסר, נסמך על מקורות לא אמינים או לא מאומתים. העושה שימוש בכתוב ובמידע המוצג לעיל עושה זאת על אחריותו בלבד.  עיין בפטור מאחריות.

2 thoughts on “יושב על הגדר, רגל פה רגל שם

  1. א

    אם כבר מחשבים ממוצע משוקלל, אז נכון יותר לחשב ממוצע משוקלל של תשואת הרווח של החברות, ולהפוך (לחשב את ההופכי) כדי לקבל מכפיל. (לחלופין, וזה שקול, אפשר לחשב ממוצע הרמוני משוקלל של מכפילי החברות).

    הסבר כאן:
    https://www.hasolidit.com/kehila/threads/%D7%9E%D7%93%D7%93-%D7%AA%D7%9C-%D7%93%D7%99%D7%91.4610/page-3#post-109691

    Reply
    1. admin Post author

      היי
      תודה על התגובה. יש להתייחס גם למדד ההשוואה… בפוסט המטרה הייתה להשוות את המכפילים בישראל לאלה בחו"ל.
      האמת, אינני בטוח מה היא צורת החישוב של האתר multpl ושל אתרים נוספים.. אך אני מעריך שזו צורת החישוב כפי שהוצגה כאן בפוסט.
      בכל מקרה, הצלחת לסקרן אותי לגבי "מה היה קורה אם" הייתי מחשב את הממוצע המשוקלל על המדדים בישראל כפי שציינת.
      לקחתי את תשואת הרווח (הנגזרת ממכפיל הרווח) ועליה ביצעתי את הממוצע המשוקלל – התקבל מכפיל 9.9 למדד תא 125 ו-10.4 למדד תא 35.

      Reply

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *