בחודש שעבר העליתי כאן פוסט על קרנות הנאמנות בישראל והחברות אשר מוחזקות בשיעורים הגבוהים ביותר על ידן. הרציונל היה לראות בעת "מפולת" או פאניקה בשווקים – הגוררת פדיונות בקרנות השונות – מי מהחברות עשויה להיפגע יותר כתוצאה מהפדיונות.
נתוני האחזקות של קרנות הנאמנות בישראל מתפרסמים ב"איחור" של חודשיים – כלומר נתוני הקרנות לסוף 11/2018 התפרסמו בסוף ינואר 2019 (או תחילת פברואר). כולנו יודעים (קשה היה לפספס) מה קרה בחודש דצמבר… השווקים צללו וגררו (פאניקה) פדיונות בגובה של כ-9 מיליארד ש"ח בקרנות הנאמנות המסורתיות!
בפוסט הקודם בנושא, הצגתי לכם את הרעיון שחברות אשר חשופות יותר לקרנות נאמנות (או שהקרנות יותר חשופות להן) עשויות "לחטוף" חזק יותר בעת ירידות ופדיונות בשווקים… האם יש צדק מאחורי הרציונל?
ה"מחקר" שלי נועד לבדוק האם חברות אשר מוחזקות בשיעורים גבוהים יחסית ע"י קרנות נאמנות ספגו מכה חזקה יותר (ביחס למדדי הייחוס שלהן) בחודש דצמבר.
נתחיל…
ראשית, עדכנתי את הטבלה בהתאם לסוף 11/2018 – אלה הם הנתונים המעודכנים ביותר נכון לכתיבת שורות אלה. לאחר מכן, בחנתי שוב את % אחזקת קרנות הנאמנות השונות בכל החברות.
להלן טבלה המציגה 43 חברות בבורסתנו הצנועה, אשר מוחזקות בשיעור של 10% ומעלה ע"י קרנות נאמנות בישראל נכון לסוף 11/2018:
כעת, כשיש בידינו את הנתונים המעודכנים לסוף 11/2018, ניתן לגשת לחודש דצמבר ולבחון את תשואת החברות הנ"ל מול מדד הייחוס של כל חברה וחברה (למשל פוקס – ת"א 90).
ניקח את תשואת המדדים המרכזיים בהם נמצאות החברות השונות בחודש 12/2018:
נבחן את % השינוי בכל אחת מהחברות הנמצאות בטבלה בין התאריכים 1/12/18-31/12/18 – ואותו נשווה לאחוז השינוי במדד הייחוס של כל חברה.
הממצאים מראים כי 17 חברות מתוך 43 (39.5%) ירדו יותר ממדד הייחוס שלהן.
החברות הן: נתנאל גרופ, נאוי, צרפתי, שנפ, סקופ, דורסל, וואן טכנולוגיות, ברם תעשיות, סינאל, אינרום, לודן, אוברסיז, חלל תקשורת, הזדמנות יהש, ביג, מירלנד ואיסתא.
האם אנחנו למדים מזה משהו?
כ- 40% מהחברות שלקרנות הנאמנות שיעורי אחזקה של 10% ומעלה בהן, ירדו יותר ממדד הייחוס שלהן – כלומר יש בסיס מאחורי הרציונל 🙂
נתון זה מסתדר עם העובדה שבעת פדיונות, ה"פאניקה" עשויה לייצר הזדמנויות השקעה – כאשר חברות החשופות יותר לאחזקת קרנות עשויות להיפגע בשיעורים גבוהים יותר, ולא תמיד יש לכך הצדקה כלכלית. בשורה התחתונה, ה"מחקרון" שעשיתי כאן מאשרר כי מעניין להיות "עם היד על הדופק" בחברות אשר קרנות הנאמנות מחזיקות בהן שיעורים נכבדים בעת סייקל כזה או אחר.
עם זאת, חשוב לציין כי לעיתים ה"פאניקה" עשויה להיות מוצדקת בחברות מסוימות, אשר יכולות להיפגע באופן מהותי מכל סיטואציה או סייקל כלכלי כזה או אחר.
מעניין לדעת כמה הקרנות השונות החזיקו במניות הנ"ל בסיום חודש דצמבר… אמשיך לעקוב.
חשוב לציין, שהדברים מובאים מתוך רצון לעורר דיון והכותב אינו משדל, ואינו מייעץ לקנות, או למכור מניה ו/או אופציה מכל סוג שהוא. הכותב עלול לקנות או למכור את המניה ו/או אופציה מבלי להודיע על כך. הכותב מביע את דעתו האישית בלבד ויכול להיות כי היא מוטעית, חלקית ואינה נכונה. המידע שמופיע ברשומה עלול להיות חלקי, שגוי, מוטעה, חסר, נסמך על מקורות לא אמינים או לא מאומתים. העושה שימוש בכתוב ובמידע המוצג לעיל עושה זאת על אחריותו בלבד. עיין בפטור מאחריות.
אם 40% מהחברות ירדו יותר ממדד היחוס שלהם זה אומר ש60% מהן ירדו פחות ממדד היחוס, לא? (אני מניח שהסיכוי שחברה תרד בדיוק כמו מדד היחוס הוא זניח.) זה נשמע לי שבמקרה הזה המסקנה צריכה להיות הפוכה, או הדבר היותר סביר הוא שהתופעה לא מובהקת סטטיסטית.
היי
הבדיקה/מחקר שבוצע נועד לבדוק האם חברות אשר מוחזקות בשיעורים של 10% ומעלה ע"י קרנות נאמנות בישראל עשוי להשפיע על מחירי המניות בצורה קיצונית יותר בזמן פאניקה שגוררת פידיונות – אשר עשויים ליצור לעיתים הזדמנות מעניינת מהסיבה שמחירי המניות ירדו ללא הצדקה כלכלית.
כפי שנרשם, זהו עוד פרמטר נחמד אשר מעניין להיות "עם היד על הדופק" בזמן פידיונות ולבחון את החברות מהרשימה הזו – כאשר יש לנתח כל חברה לגופה.
שוק ההון זה לא מתמטיקה או סטטיסטיקה טהורה ותו לא… אחרת… כולם היו מרוויחים ויודעים את כללי המשחק.
אני מתקשה להבין… מה אתה מנסה לומר? שזה לא מעניין? שזה לא מובהק? שאני טועה (קורה הרבה)?
אוקיי … אם כך אל תתייחס לרשימה הזו 🙂 או לרעיון שהועלה כאן שעשוי (לדעתי) לעזור למצוא הזדמנויות השקעה בזמן מפולת.
אני מנסה להגיד שאני חושב שטעית 🙂
מאוד אהבתי את השערת המחקר והמתודולוגיה. אני חושב שיש הרבה הגיון בלבדוק האם חברות אשר מוחזקות בצורה משמעותית ע״י קרנות נאמנות מגיבות בצורה קיצונית יותר, הבעיה שלי היא עם המסקנה: אתה טוען שבגלל ש40% מהחברות הללו ירדו יותר ממדד היחוס, יש משהו בטענה הזו. אני טוען שאם 40% ירדו יותר ממדד היחוס, זה בעצם אומר ש60%, רוב החברות, ירדו פחות ממדד היחוס, ולכן המסקנה שלך לא תקפה.
גילוי נאות: אני דאטא סיינטיסט שמבין בניתוח נתונים אבל שלא מבין הרבה בשוק ההון. ייתכן מאוד שאני מפספס פה משהו (גם קורה הרבה 🙂 ).
אני מבין שאנחנו דנים כאן כנראה על הגדרות סטטיסטיות…. לא לזה התכוון המשורר.
למצוא חברה מעניינת להשקעה מצריך מכלול של הרבה דברים (מעבר לתזמון מוצלח + "מזל" שאף פעם לא מזיק).
אני טוען (וממש לא מנסה לשכנע) שהרשימה מעלה מעניינת למעקב בעת מפולת… אך לאנשים הנכונים שיודעים לנתח והבין כל חברה וחברה – וזה מה שניסיתי להעביר בפוסט ובתגובה הקודמת שלי.
זה עוד "כלי" שיכול לעזור לחלק מציבור המשקיעים לסנן/לאתר חברות אשר יתכן והן מתומחרות בחסר. זהו כלי אחד בלבד… יש לעבור ולנתח את הדוחות הכספיים, השוק, תחום פעילות החברה וכו' וכו'…
אם הייתי אומר לך שאני נותן לך רשימה של 40 חברות ו-40% מתוכה אולי מתומחרות בחסר? הרשימה לא מעניינת לדעתך?
או אם הייתי נותן לך רשימה של 40 חברות ואתה בעצמך כעת יכול לבדוק מי מהן ירדה יותר ממדד הייחוס… ומכאן לנתח את החברות הרלוונטיות ולבחון האם הן אטרקטיביות להשקעה מבחינתך… האם זה לא מעניין?
נ.ב
אינני סטטיסטיקאי… אבל לרמת מובהקות לזיכרוני ישנה חשיבות בהשערה, רמות הבדיקה ועוד כל מיני פרמטרים.
אז אם אנחנו רוצים "לסדר את התיאוריה" לפי דעתך… נגיד שחברות אשר מוחזקות בשיעור של 17% ומעלה ע"י קרנות נאמנות ירדו בשיעור גבוהה יותר ממדד הייחוס שלהן בעת מפולת באופן מובהק.
יש 9 חברות אשר מוחזקות ב-17% או יותר, וסה"כ 6 חברות אשר ירדו יותר ממדד הייחוס נכון לדצמבר 2018.
כלומר, 66%… מסתדר? 😉
אם היית נותן לי רשימה של 40 חברות ו40% אולי מתומחרות בחסר הייתי חושב שזה מעניין והייתי מנתחן יותר לעומק. העניין הוא שלפי הנתונים שהצגת בפוסט המקורי אני לא חושב שהחברות הללו באמת מתומחרות בחסר.
אתן דוגמא מטופשת שאולי תבהיר יותר טוב את כוונתי (ואולי סתם תבלבל): אני מעלה השערה שבזמן מפולת מניות שמתחילות באותיות הראשונות בא״ב נופלות יותר מאשר מניות שמתתחילות באותיות האחרנות. אני אוסף את המידע ומגלה ש50% מהמניות האלו באמת ירדו יותר ממדד היחוס (זה נתון הגיוני – בד״כ בערך 50% מהמניות נופלות יותר ממדד היחוס ו 50% פחות). לכאורה מצאתי פה משהו מעניין, אבל האם המניות הללו יותר מעניינות ממניות שמתחילות באותיות האחרונות בא״ב וגם ירדו יותר ממדד היחוס? כנראה שלא. עצם העובדה שמניות בקבוצה מסויימת התנהגו פחות או יותר לפי איך שמתנהגות המניות באופן כללי הזו כנראה אומר שהקבוצה לא מעניינת (לפי החתך הזה).
אני חושב שההבדל בינינו הוא שאתה טוען (או לפחות נראה לי שאתה טוען) שאם מנייה מוחזקת בשיעור גבוה ע״י קרנות נאמנות וגם יורדת יותר ממדד היחוס, אז היא אולי מעניינת ושווה בדיקה. אני טוען שלפחות לפי הנתונים שהבאת בפוסט המקורי, מניות שמחוזקות בשיעור גבוה ע״ קרנות נאמנות יורדות באותה צורה כמו כלל המניות ולכן לא מעניינות יותר מכל מנייה אחרת.
בקשר לנ.ב., אלו נתונים חדשים שבעניי כבר יותר מעניינים: יש לך תאוריה מוגדרת היטב והנתונים עכשיו תומכים בה. 6 מתוך 9 זה לא מספיק בשביל להיות מובהק סטטיסטית, אבל מנקודת מבט של סטטיסטיקאי, כן יהיה מעניין לאסוף עוד מידע מהמשבר הבא / משברים קודמים ולראות האם זה מתחיל להיות מובהק או לא.
"אם היית נותן לי רשימה של 40 חברות ו40% אולי מתומחרות בחסר הייתי חושב שזה מעניין והייתי מנתחן יותר לעומק." – זהו … פה הגענו להבנה…
אני מבין את כוונתך מבחינת הניתוח הסטטיסטי… ושוב, אין כאן תשובה של 0 או 1 לדעתי. נסכים שלא להסכים, או שאני "טועה בהיבט הסטטיסטי הטהור" של המילה….
"בקשר לנ.ב., אלו נתונים חדשים שבעניי כבר יותר מעניינים: יש לך תאוריה מוגדרת היטב והנתונים עכשיו תומכים בה. 6 מתוך 9 זה לא מספיק בשביל להיות מובהק סטטיסטית, אבל מנקודת מבט של סטטיסטיקאי, כן יהיה מעניין לאסוף עוד מידע מהמשבר הבא / משברים קודמים ולראות האם זה מתחיל להיות מובהק או לא." – אם יוצא לך לעקוב כאן אז אתה יודע את דעתי לגבי המצב בשוק האמריקאי כרגע… כל מה שנשאר זה לחכות ל"משבר" הבא 🙂