בשנים האחרונות הבורסה בתל אביב מתעייפת, אם זה בגלל "מכות" מס שמפילה הממשלה (מע"מ על סוחרים גדולים, גידול לא סביר במס רווחי הון בהשוואה למיסוי על נדל"ן) ואם בגלל רגולציה קשוחה על חברות שהעדיפו להימחק ממסחר בתל אביב ולהמשיך להיסחר מעבר לים.
בשורה התחתונה, המחזורים כאן נחים על זרי הדפנה ומספר המניות הולך וקטן לאורך השנים.
משנת 2000 ועד היום, מספר החברות שלהן מניות (לא כולל חברות אג"ח) בבורסה בתל אביב ירד בכ-32%!
בסוף שנת 2000 מס' החברות שנסחרו כאן עמד על 665 לעומת 452 נכון לסוף אוגוסט 2018.
אז מה עושים? מנפיקים (לפחות מנסים)!
המרדף של המוסדיים לתשואה, ושל הבורסה אחרי ההנפקות גורם לציבור להיות מושקע בדרך כזו או אחרת (פנסיה, קרנות, קופות גמל וכו'…) בחברות שמונפקות כאן במחירים שלעיתים אינם מחויבים למציאות.
להלן טבלה מסכמת של ההנפקות בבורסה בתל אביב מתחילת השנה (הנתונים במיליוני ש"ח):
כפי שניתן לראות בטבלה, מעבר להנפקה של פתאל, כל יתר ההנפקות שבוצעו השנה היו פושרות או גרוע מזה.
עדיקה היא ה"כוכבת" של השנה ללא ספק, ועליה ארשום כאן פוסט בהמשך. אני יכול לומר לכם שלפני ההנפקה של עדיקה, עקבתי אחרי החברה ותהליך ההנפקה. ברוד שואו הוצגה עדיקה כסוג של סטארט אפ ונזרקו שם מספרים ונתוני צמיחה שלא הצלחתי להתחבר אליהם בלשון המעטה.
אני הערכתי שאם החברה תצליח לגייס לפי שווי שוק של 100 מ' ש"ח זו תהיה הצלחה אדירה מבחינת גולף (בעלת השליטה בחברה) והמייסדים, אך כפי שאתם יכולים לראות בטבלה התבדיתי והחברה הצליחה לגייס לפי שווי שוק של כ-167 מ' ש"ח! ומאז המגמה השולטת שם היא צלילה חופשית.
לא הצלחתי להבין בזמנו מה מוצאים שם המוסדיים שאני מפספס, או יותר נכון מה אני מפספס שהם מוצאים שם. כאמור, נראה שצדקתי 🙂 לפחות הפעם (קורה לי לפעמים).
ארחיב על עדיקה בפוסט נוסף. זהו השבוע הראשון של הבלוג ודאגתי לכתוב כאן לא מעט בכדי למלא את האתר בתוכן ראשוני, אך צריך קצת מנוחה.
מחר חוזרים לשגרה, שיהיה לכולנו בהצלחה.
זה עוד כלום לעומת ההנפקות של שנה שעבר – אירונאוטיקס, טלרד ויעקובי, כל אחת ירדה ביותר מ-50%